לדלג לתוכן

יהודה אלבז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה אלבז
לידה 1770 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1849 (בגיל 79 בערך)
מקום פעילות צפרו
תקופת הפעילות ? – 1 בפברואר 1847 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יהודה אלבז (ה'תק"ל, 1770, צפרו, מרוקוט"ו בשבט ה'תר"ז, 1847, צפרו, מרוקו) היה דיין פוסק ומחבר ספרים.

נולד בשנת ה'תק"ל (1770) לג'הרה[1] משה[2] בצפרו שבמרוקו. את ידיעותיו התורנית רכש אצל אביו ואצל חכמי עירו, בהגיעו לפרקו נשא את רבקה בתו של רב העיר הרב שאול ישועה אביטבול.

בשנת ה'תקס"א התמנה לדיין על ידי רבי שאול סרירו ורבי רפאל אבן צור. שמש גם כמוהל ומהל עשרות ילדים.

מכיוון שהיה עשיר היה משלם מס ולא כנהוג שרבנים פטורים ממס, היה מלווה כסף לבני קהילתו, היה ידוע באהבתו לארץ, ואף כתב מספר שירים על חיבת הארץ ושדריה, בספרייתו הגדולה היו הרבה כתבי יד, אשר שמשו לו לכתיבת ספריו, מספרייתו הודפס ספר משיח אלמים לרבי יהודה כלץ (הראשון). ניהל קשרי מסחר עם ידידו רבי רפאל אהרן מונסונייגו רבה של פאס.[3]

נודה כבעל כתיבה מליצית ושנונה, ולמשל, חידה על שמו:

שמו ראש שמי ושני לו עשירית ומחציתו, ושוב מחצית אחר דוגמתו, אך ראש האותיות הוא כלול בעצמותו, ותשלום ארבעה וחמשה גבולתו, במעט השקפה תבין השם על מתכונתו

שר העיר העליל עלילה עליו ועל תלמידו - ידידו רבי עמור אביטבול ועל כן ברח למכנאס.

נפטר בה'תר"ז ונטמן בעירו צפרו.

על מצבתו רשם:

יראי השם ושומרי דרכיו הטובים הם בעני עצמם כאין, אפיל לפניכם בקשתי אני זעיר שם אל תעלימו עין, העתירו בעד הנעדר מביניכם ויהי לאין, אשר הוא טמון בחורי עפר מעלומי העין, וכפר עוניו ויסלח אשמתו באהבתו ובחמלתו בורא יש מאין...

היה חתנו של רבי שאול ישועה אביטבול, נולדו לו ארבעה בנים, רבי שמואל מחבר ספר רובע הקב, ועוד. אליעזר שאול, ורבי עמרם אשר כיהן אחריו כרב העיר מחבר ספר חיי עמרם בניין נעורים ועוד.

מנכדיו הם רבי אבא אלבז ורבי רפאל משה אלבז, מצאצאיו: רבי יעקב סודרי, ועוד.

רבים מאגרותיו נדפסו בספרו של רבי דוד עובדיה קהילת צפרו ושדריה.

חידושים בשמו נדפסו בספר של בנו 'חיי עמרם'.

ספריו:

  1. שבות יהודה שו"ת בהלכה.
  2. שבות יהודה חידושים על התורה ודרשות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לבית אג'ייני
  2. ^ מצאצאי הרמב"ם אלבאז
  3. ^ משה עמאר, הקדמה לספר בנאות מדבר (שירי רבי רפאל מונסנייגו, בעריכת תמר לביא, האקדמית חמדת תשע"ז), עמ' ט